טורגמן ואח' נ' כלביטוח סוכנות לביטוח (1991) בע"מ ואח'

החלטה

אני מבטל את החלטתי מיום 20.12.10. מדובר ב-2 תביעות שונות אחת מהשנייה.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"א, 27/04/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

פסק דין

הוכח בפניי כמידת ההוכחה הדרושה, על פי ראיות שלהן אני מייחס את אותם המידות של המהימנות והמשקל כי התובע רכש פוליסה באמצעות הנתבעת 1 אצל הנתבעת 2, שתוקפה ביום 1.1.10 ועד ליום 1.12.10.

עם רכישת הפוליסה לא שילם התובע כל סכום. בחודש מרץ נשלחה לו התרעה שעליו לשלם כספים ואז הוא שלח לנתבעת 1, 2 שיקים. האחד על 1,190 ₪ והשני על 1,000 ₪. השיק הראשון היה ל-28.4.10 והשיק השני ל-28.5.10.

את השיקים האלה הייתה צריכה הנתבעת 1 להעביר לנתבעת 2 אך מאחר שהיה חג השיקים האלה הגיעו באיחור מה מהנתבעת 1 לנתבעת 2 בינתיים הוציאה הנתבעת 2, את המכתב שהוא מסמך ב' של כתב ההגנה של הנתבעת 1 הוא מיום 7.4.10, כותרתו של המכתב הוא "הודעת ביטול". במכתב נאמר בהמשך למכתבנו מיום 9.3.10, הרינו להפנות תשומת ליבך כי יתרת חובך בסך 2,231 ₪ טרם הוסדרה. עלינו להודיעך כי אם יתרת החוב לא תשלם תוך 31 יום תבוטל הפוליסה. בתום התקופה האמורה.

עוד נאמר בפוליסה זו תשלום חלקי של יתרת החוב הנקובה לעיל לא ימנע את פקיעת הביטוח.

השיק בסך 1,197 ₪ מיום 28.4.10 שהוצג לפרעון לא נפרע למרות שהנתבעת 2 שאליה נמשך השיק חתמה כדת וכדין על השיק ומדוע לא נפרע שיק זה לאלוהים ולבנק פתרונים.

בכל מקרה, לא הובהרר לי מספיק מדוע השיק הזה לא נפרע.

כמובן שהתובע היה צריך לפנות בשאלות נוקבות לבנק שיסביר לו מדוע השיק לא פרע. כי הנתבעת 2 חתמה כדת וכדין על השיק. משום מה הבנק בחר שלא לכבדו.

מאחר שהשיק לא נפרע, פנתה נציגת הנתבעת 1 מספר פעמים לתובע, והסבירה לו שהשיק לא נפרע, ושיסדיר את העניין והוא ביקש ממנה שתשלח לו את השיק והיא שלחה לו את השיק באמצעות אי-מייל כדי שיראה מה הבעיה עם השיק. הנתבעת חזרה וביקשה פעמים רבות מהתובע, שיעביר לה שיק במקום השיק שלא נפרע, כדי שהביטוח שלו יהיה תקף והנתבע לא עשה זאת. לפנים משורת הדין ולמרות האמור במכתב מיום 7.5.10, על ביטול הפוליסה, נתנה הנתבעת 2 הזדמנות לתובע להעביר לה שיק כדי שהפוליסה תהיה בתוקף, כי היא אמרה בפירוש שאם היה מעביר את השיק הזה למרות האיחור ולמרות המכתב מיום 28.4.10 הייתה הפוליסה נשארת בתוקפה.

בסופו של דבר, מאחר שהשיק לא הגיע עד לבין ה-11-15 במאי, החליטה הנתבעת 2 לבטל באופן ממשי את הפוליסה חרף העובדה שבאופן פורמלי בוטלה הפוליסה ביום 28.4.10 בגלל שהשיק לא נפרע, עצם מתן שיק איננו מהווה תשלום וכאשר השיק לא נפרע, למעשה לא היה תשלום.

לכן באופן פורמלי אפשר היה לומר שהפוליסה פקעה ביום 28.4.10 מאחר שהשיק לא נפרע. אבל בפועל ניסו ללכת לקראת התובע וביקשו ממנו פעמים רבות שיעביר שיק על הסכום של השיק שחזר והתובע נמנע מלעשות זאת. מקרה זה אין לו אלא להלין על עצמו שבסופו של דבר בחודש מאי הוחלט לבטל את הפוליסה.

בנסיבות העניין כפי שפורטו על ידי, לא נראה כי נציגות חברות הביטוח פעלו בעניין זה שלא כהלכה כך שהדבר יזכה את התובע בפיצוי כלשהו. הן ניסו ללכת לקראת התובע פעמים רבות ונתנו לו אפשרות לתקן כאשר היה טעון תיקון בכך שישלח שיק נוסף במקום השיק שלא נפרע, והוא נמנע מלעשות זאת מסיבות שמורות לו. ובעניין זה אין לו אלא להלין על עצמו.

לכן אני קובע שהתובע לא הוכיח בפניי שיש לו איזושהי עילת תביעה שבגינה יחובו הנתבעות לשלם לתובע סכום כלשהו ואני מחליט לדחות את תביעתו של התובע.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"א, 27/04/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: